top of page

הרפורמה בהליך האזרחי

תפגע בהליכי פשרה

9.1.2020 | מאת דורית כרמלי

בספטמבר הקרוב, אם לא תהיינה דחיות נוספות, אמורה להיכנס לתוקפה הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, שצפויה להשפיע באופן דרמטי על ניהול המשפט האזרחי בישראל. הרפורמה אינה אהודה בלשון המעטה על עורכי הדין שמתלוננים על ביטול הסדרים שונים ועל העומס שיוטל על חשבונם על וחשבון המתדיינים כדי לייעל את המערכת.  אבל כדאי לשים לב לזווית נוספת שהיא לא פחות חשובה: והיא השפעת הרפורמה על הסדרי פשרה וגישור בבתי משפט ב"יום שאחרי".

 

ממחקר של הרשות השופטת עולה שאחוז ניכר מהתיקים האזרחיים מסתיימים בהליכי פשרה וגישור ולא מגיעים בכלל להכרעה שיפוטית. למעלה מ-40% מהתיקים האזרחיים במחוזי ובשלום (בסדר דין רגיל) מסתיימים בפשרה. 15% בלבד מתיקי בית המשפט בכל הערכאות מסתיימים בפסק דין. גישור נתפס לא פעם כהליך שנכון למצותו כדי לחסוך בהוצאות משפט וזמן שיפוטי יקר, לפני שההליך המשפטי מתחיל. זו הסיבה שהפניית הצדדים לפגישת הכרות עם מגשר, הידועה גם כפגישת מהו"ת, נעשית בשלבים המאוד מוקדמים של ההליך המשפטי, לפני דיון ראשון אצל שופט. הנחת העבודה היא שבשלב מוקדם זה של המשפט, ההוצאות המשפטיות הן עדיין זניחות ולצדדים יש תמריץ לסיים את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט כדי לחסוך בהוצאות המשפט ולקבל החזר של אגרת בית המשפט. בפרקטיקה שנוהגת כיום, בתי המשפט מעודדים מתדיינים לנהל הליכי פשרה, עד כדי כך שהדיונים המקדמיים לא פעם מוקדשים לניסיונות פשרה של השופטים עצמם; כך גם מקובל שפעולות שמצריכות השקעת זמן מצד עורכי הדין (ומן הסתם גם עולות כסף ללקוחות), כמו גילוי מסמכים ושאלונים, נדחות בהסכמה לתקופת המו"מ כדי לא להכביד על הצדדים בהוצאות שיהפכו את מאמצי הפשרה ללא כדאיים. 

במודל החדש של התקנות התמונה משתנה. השיטה החדשה מרכזת את פעולות ההכנה של התיק לשלב המקדמי. הפעולות שיש לבצע לפני דיון ראשון הנן קשיחות, ובתי המשפט יגלו מעט מאוד סובלנות לניסיונות לדחותם. מעתה – לא ניתן יותר לדחות ישיבת הוכחות בשם מו"מ או הליך גישור שמתנהל בין הצדדים, ועורכי הדין נדרשים להגיע לדיון ראשון אצל שופט כשהם מוכנים לניהול המשפט. המשמעות האופרטיבית היא שעורכי הדין ישקיעו שעות עבודה מרובות בתיק כבר מהרגע הראשון והתמריץ שהיה קיים קודם לכן להתפשר כדי לחסוך בהוצאות המשפט כבר לא קיים. הפרדוקס הגדול הוא שהתקנות החדשות דווקא מעודדות מאוד את המתדיינים לפנות למנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכים, כמו גישור או בוררות. כך לדוגמא, התוכנית שמחייבת מתדיינים להיפגש עם מגשר בתחילת ההליך המשפטי הפכה במסגרת התקנות החדשות לתוכנית קבע והורחבה לכל בתי משפט השלום בארץ. ויחד עם זאת, קשה לתאר הליך גישור מוצלח כשבמקביל אליו מתנהלת מערכה משפטית ערה, מוגשות בקשות לבית המשפט, ועורכי הדין מתקוטטים בעניינים שונים. ברור שזו סיטואציה שנידונה לכישלון, והיא עלולה להביא לתוצאה הפוכה, שבה העומס על בתי המשפט רק יגדל כתוצאה מהתמעטות הסכמי פשרה. 

כל הזכויות שמורות לעו"ד דורית כרמלי. אין לשכפל ו/או להעתיק מאמר זה או כל חלק ממנו
ללא רשות המחברת

bottom of page